להתחיל לחסוך בגיל צעיר – ולתת לכסף לעבוד בשבילכם

העיקרון הוא פשוט: ככל שתתחילו לחסוך בגיל צעיר יותר, כך תהנו  משנים רבות יותר שהכסף שאתם חוסכים יעבוד בשבילכם, במקום שאתם תעבדו בשבילו.  

מדובר בעיקרון מתמטי פשוט מאוד ומה שקשה יותר במשוואה הזו הוא ההיבט הפסיכולוגי והאיפוק. כך, ככל שנחסוך מדי חודש, אפילו סכום כסף קטן  בחיסכון שלא ניגע בו – כך מדי שנה הכסף שבחיסכון יוכל להניב לנו תשואה גבוהה יותר. כי התשואה שהרווחנו בחיסכון בשנה שעברה צוברת תשואה נוספת בשנה שלאחר מכן וכך לאורך כל השנים קדימה. נשמע מסובך? ממש לא. הנה הסבר שיעשה לכם סדר בדברים.

מהו אפקט ה"ריבית דריבית"?

ההסבר הרבה יותר פשוט מהמונח עצמו. הנה דוגמא שמבוססת במכוון על מספרים פשוטים כדי שיהיה פשוט להבין: חסכתם 100 ₪ בשנה הראשונה לחיסכון. החיסכון הושקע בשוק ההון ועשה 5% לשנה. כעת יש 105 ₪ (לפני תשלום מיסים – אבל כמו שאמרנו אנחנו מפשטים את  הדברים).  ולכן הרווחנו בשנה הראשונה 5 ₪, בנוסף ל100 ₪ ששמנו בחיסכון עצמו. 

בשנה השנייה לחיסכון שוב הכספים השוקעו בשוק ההון ועשו 5%. אבל מה צבר 5%? גם ה100 ₪ הראשונים ששמתם בחיסכון בשנה הראשונה וגם ה5 ש"ח  שהרווחתם בשוק ההון בשנה הראשונה – הם גם צברו 5%. 

ולכן בשנה השנייה לחסכון ה-100 ₪ הראשונים ששמנו בהתחלה עשו עוד 5 ₪, וה5 ₪ עשו 25 אג'. זה נשמע בקטנה, נכון? אבל כאשר מדובר על סכומים גדולים זה כבר סיפור אחר לגמרי. אם נשים בחיסכון 20,000  ₪ הרי ש5% הם  1,000  ₪. זה הסכום שנרוויח בשנה הראשונה ובסיומה יהיה לנו בחיסכון 21,000  ₪. ובשנה השנייה שוב ה20,000 ₪ המקוריים יעשו 1,000 ₪ ובנוסף ה-1,000 ₪ שהרווחנו בשנה הראשונה יעשו עוד 50 ₪. כאשר זה במכפלות עוד שנה ועוד ועוד שנים קדימה כבר מתחילים "להריח" את הכסף ולהנות מהעובדה שהכסף עובד בשבילנו. 

שימו לב שההסבר כאן מציג איך הכסף עובד בשבילנו רק בזכות זה ששמנו סכום כסף חד פעמי פעם אחת – ולכן ככל שתפתחו את החיסכון הזה בגיל צעיר יותר כך תתנו לכסף שנים רבות יותר לעבוד בשבילכם. 

כיצד תוכו להעצים עוד יותר את ה"ריבית דריבית"?

כמו שאמרנו כל מה שהצגנו כאן מבוסס רק על סכום כסף חד-פעמי ששמנו בצד בחיסכון. אבל מה אם לצד אותו סכום חד פעמי ראשוני נפקיד לחסכון מדי תקופה סכום נוסף? זה יכול להיות גם סכום שהוא הרבה יותר נמוך מהסכום הראשוני, או כמובן גבוה יותר אם יש לכם אפשרות כזו, אבל מה שחשוב זה להבין את העיקרון – ככל שמגיל צעיר יותר נצליח גם להפקיד לחיסכון הזה מדי תקופה סכומים נוספים כך נגביר את אפקט ה"ריבית דריבית" המדובר. 

הערה חשובה 

ההנחה בכל ההסבר כאן היא שהכספים בחיסכון יושקעו לאורך השנים בשוק ההון ושההשקעה תניב לנו תשואה חיובית = רווח. אבל, שימו לב, ששוק ההון גם יכול להניב לנו תשואה שלילית = הפסד. בדיוק על אותו עיקרון ששוק ההון יכול לעלות הוא גם יכול לרדת. ולא רק יכול, זה  גם קורה. לא כל השווקים תמיד עולים בכל נקודת זמן, אולם בהסתכלות ארוכת טווח שנים קדימה השווקים עושים תשואה חיובית. בהחלט ייתכן שאם נקים את החיסכון בנקודת זמן מסוימת ואחרי שנתיים נרצה למשוך את הכסף הרי שנגלה שהחיסכון שלנו דווקא התכווץ ולא תפח. 

ולכן  –  חשוב מאוד גם לעקוב אחרי החיסכון שלנו אחת לכמה זמן. 

ממש לא צריך להיות כל יום כשקמים בבוקר בריצה בבהלה למסך המחשב, אבל חשוב המעקב אחת לכמה זמן וערנות להתרחשויות כלכליות ברמה גלובאלית. כך למשל בחודשים האחרונים לאור מגפת הקורונה בחלק מפרקי הזמן השווקים עשו תשואה שלילית. במצב כזה ניתן לשקול להעביר את החיסכון למסלול השקעה אחר. שימו לב שבמצב כזה גם מומלץ להתייעץ במידה ואתם לא מספיק מבינים את התנהלות השווקים הפיננסיים, ולא לקבל החלטה בעצמכם על סמך אינטואיציה או מחשבה שאנחנו אולי מבינים. אם יש ספק אז אין ספק. מתייעצים עם איש מקצוע ומקבלים החלטה מושכלת ומקצועית. 

נקודת השבר 

האתגר הגדול בכל הסיפור כאן הוא לא ההבנה של אפקט הריבית דריבית אלא היכולת לא לגעת בכספים. לאורך השנים, בייחוד כאשר אנחנו כבר לא כל כך צעירים, אנחנו רוצים להתקדם ולהתפתח ולצבור לעצמנו נכסים חומריים כמו בית, אוטו גדול יותר, לנפוש ועוד. ולכן, זהו האתגר הגדול אל רוב החוסכים. לדעת להתנהל בתבונה ולבחור מקורות מימון נכונים וכדאיים יותר על פני שבירה של החיסכון שפתחנו בגיל צעיר – כך למשל תוכלו לקחת הלוואה כנגד אחד החסכונות הפנסיוניים שלכם.

היכן לפתוח את החיסכון?

האפשרות הפשוטה והמסורתית היא לפתוח חיסכון בבנק. אבל כדי להנות מהביצועים של השווקים הפיננסיים לאורך זמן כדאי מאוד לחסוך את הכסף באפיקים אחרים. תוכלו למשל לפתוח קופת גמל להשקעה שאין בה סף הפקדה מינימאלי ראשוני, תוכלו למשוך את הכסף בכל נקודת זמן  (אבל שימו לב לא להישבר ולא למשוך אלא אם אין אפשרות אחרות נכונות יותר), וגם תהנו מפטור מתשלום מס אם לא תיגעו בכספים עד גיל הפנסיה. אם אתם רוצים חשיפה ספציפית יותר לסקטורים נקודתיים כמו הנדל"ן או הטכנולוגיה אז לא תוכלו לעשות זאת עם קופת גמל להשקעה וכאן תוכלו לבחור למשל בקרן נאמנות. אפיק חיסכון נוסף שנהנה מהטבות מס הוא קרן השתלמות. שימו לב שקרן השתלמות זהו חיסכון שלא תוכלו לפתוח בעצמכם אם אתם שכירים. לכן כדאי מאוד לבקש מהמעסיק כבר בשנים הראשונות של הקריירה שלכם לפתוח עבורכם קרן השתלמות ולהסדיר את זה במסגרת החוזה שלכם. שווה לשקול אפילו לוותר על חלק מסוים מהשכר כדי להפריש לקרן השתלמות. אבל שוב, כאן דרוש להתייעץ עם איש מקצוע. 

מתי כן להשתמש בכספים ? 

בהתאם לאפקט ה"ריבית דריבית" ככל שנפתח את החיסכון בגיל צעיר יותר וכל שנתאפק יותר ולא נשבור את החיסכון כך נהנה יותר מצבירה של עוד ועוד כספים. אבל אנחנו הרי לא יכולים ולא צריכים לחכות לנצח! אין כאן תשובה אחת. אבל אם אתם זקוקים למקור מימון שווה למשל לקחת הלוואה כנגד קרן ההשתלמות שלכם על פני שבירת החיסכון שלכם. כי ההלוואה שתיקחו לא תיפגע בכסף שנצבר לכם בחיסכון במסגרת הריבית דריבית (בין אם זהו חיסכון של קרן השתלמות או חסכון מסוג אחר), אבל שבירה של החיסכון כן תפגע. 

לא מצליחים להחליט היכן לפתוח את החיסכון שלכם? יש לכם שאלות ? השאירו כאן פרטים וניצור עמכם קשר בהקדם!